אלו זיהומים קיימים במערכות הנשימה? עד כמה הם נפוצים? כיצד נוכל להתגונן בפניהם?

זיהומים בדרכי הנשימה הם מחלות זיהומיות נפוצות ביותר. הם עשויים לערב את דרכי הנשימה העליונות או התחתונות.
למחלות הזיהומיות בדרכי הנשימה תסמינים משותפים הכוללים שיעול, גודש באף, התעטשויות וכאבי גרון. לעיתים יכולה להופיע גם קוצר נשימה.

זיהומים בדרכי הנשימה העליונות
דרכי הנשימה העליונות כוללות את האף, הסינוסים, הלוע והגרון. לרב, נוטות דרכי הנשימה העליונות להזדהם על ידי וירוסים וחיידקים הנשאפים אליהן.
מחלות זהומיות של דרכי הנשימה העליונות נפוצות במיוחד במהלך חודשי החורף, וההשערה היא שהגורם לכך הינו צפיפות האנשים במקומות סגורים יחד עם אוורור מופחת ולאו דוקא הקור. הוירוסים והחיידקים שגורמים לתחלואות דרכי הנשימה עוברים שינויים רבים ולכן ניתן לחלות במחלות של דרכי הנשימה אפילו מספר פעמים בשנה. הפתוגנים (אותם וירוסים וחיידקים מחוללי המחלה) מועברים מאדם לאדם באמצעות טיפות הנישאות באויר וכן במגע ישיר עם אדם חולה.
זיהומים בדרכי הנשימה העליונות יכולים להיות חיידקים או וירוסים. הטיפול המתאים תלוי בגורם המחלה- במקרה ומדובר בזיהום חיידקי, ניתן לטפל באמצעות אנטיביוטיקה ולמנוע סיבוכים אפשריים של המחלה. אנטיביוטיקה אינה יעילה עבור מחלות הנגרמות מוירוסים.
המוכרת מבין מחלות דרכי הנשימה העליונות היא ההצטננות (Common cold). מחלות נוספות המזהמות את דרכי הנשימה העליונות כוללות דלקות גרון, ברונכיטיס אקוטי, סינוסיטיס, טרכיאוברונכיטיס ועוד.

זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות

דרכי הנשימה התחתונות כוללות את קנה הנשימה ורקמות הריאות (הסמפונות וסמפונונים). חיידקים ווירוסים עלולים להגיע אל הריאות לאחר שנשאפו ועברו את דרכי הנשימה העליונות.
זיהומי ריאות נחשבים נפוצים ביותר. באנשים בריאים בדרך כלל, עשויים זיהומי הריאות לחלוף תוך מספר ימים עם טיפול מתאים. מאידך, אצל אוכלוסיות בסיכון כגון קשישים, תינוקות ואנשים הסובלים מתפקוד ירוד של המערכת החיסונית, יכולים זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות להיות אף מסכני חיים.
התסמינים העיקריים של דלקת ריאות הם עלייה של חום, שיעול ליחתי וקוצר נשימה. לעיתים יכולים להופיע צפצופים ותסמינים נוספים. במידה וקיים מאמץ נשימתי, ייתכן ויידרש אשפוז לצורך הטיפול. אבחנה של דלקת ריאות מחייבת ביצוע צילום חזה.
זיהומים נוספים בדרכי הנשימה התחתונות כוללים את מחלת השחפת, PCP, RSV בעיקר בתינוקות ועוד.

אבחון זיהומים בדרכי הנשימה
זיהום בדרכי הנשימה יכול לנוע בין מחלה קלה החולפת בתוך מספר ימים, ועד למצבים בהם חלו סיבוכים והמחלה הופכת מסוכנת. טיפול יעיל ומתאים במחלה דורש אבחנה של גורם המחלה.באבחנת זיהום בדרכי הנשימה מבצעים מספר בדיקות, על פי מצב המטופל:
• בדיקה גופנית – בדיקה זו כוללת האזנה לריאות ולעיתים גם טכניקת ניקוש שמטרתה לבדוק תפקודי סרעפות, פרמיטוס וכן בדיקות נוספות.
• בדיקות דם – מטרתן העיקרית לברר האם קיים תהליך זיהומי בגוף. במקרים חריגים בהם יש חשד לזיהום בדם, לוקחים גם תרביות דם למטרת האבחנה.
• בדיקות הדמיה – במקרים מסוימים של זיהום בדרכי הנשימה מבצעים צילום חזה, המאפשר לאבחן את נוכחות הזיהום ולהבדיל האם הוא חיידקי או נגיפי. במקרים שונים, מבצעים גם בדיקת CT על מנת להגיע לאבחנה טובה יותר.
• משטח גרון (תרבית גרון) – על מנת להבין מהו המזהם בו יש לטפל, לוקחים דגימה של הליחה בגרון ומגדלים אותה בתרבית במטרה לבדוק מה הוא הגורם המזהם.
• ברונכוסקופיה – בדיקה המאבחנת מחלות בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות, המאפשרת לקחת ביופסיה מהרקמות במידת הצורך.

טיפולים ותרופות

הטיפול במחלות הזיהומיות הוא בראש ובראשונה מנוחה, המאפשרת לחולה להתמודד עם המחלה, על אף שלא הוכח שמנוחה מקצרת את משך המחלה. שתיה מרובה חיונית על מנת להקטין את הצמיגות של ההפרשות ולמנוע התייבשות.
במחלות זיהומיות בהן הפתוגן הוא חיידק, יינתן טיפול אנטיביוטי.
חשוב להקפיד לקחת את הטיפול במלואו כפי שנרשם על ידי הרופא, שכן הפסקת הטיפול מבעוד מועד עלולה לגרום לחזרתה של המחלה ואף להעלות את הסיכון של החיידקים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה.
קיימים גם טיפולים סימפטומטים המאפשרים הורדת חום, שיכוך כאבים, הפחתת הגודש באף, והרחבת הסימפונות.
שימוש במכשיר אדים אף הוא עשוי לסייע לנשימה ולהפחתת כאבי הגרון.

מניעה

המניעה היא פשוטה וכוללת בעיקרה שמירה על היגיינה, שטיפת ידיים מרובה, בידוד של ילדים או אנשים חולים משאר בני המפשחה. מומלץ לשמור על אוורור הולם של החדר, במיוחד במקומות צפופים. כנגד חלק מהמחלות קיימים חיסונים חלקם נמצאים בשגרת החיסונים בישראל ומספיק להתחסן כנגדם כמקובל במערכת הבריאות.

 

זיהומים בדרכי הנשימה

אלו זיהומים קיימים במערכות הנשימה? עד כמה הם נפוצים? כיצד נוכל להתגונן בפניהם?

זיהומים בדרכי הנשימה הם מחלות זיהומיות נפוצות ביותר. הם עשויים לערב את דרכי הנשימה העליונות או התחתונות.
למחלות הזיהומיות בדרכי הנשימה תסמינים משותפים הכוללים שיעול, גודש באף, התעטשויות וכאבי גרון. לעיתים יכולה להופיע גם קוצר נשימה.

זיהומים בדרכי הנשימה העליונות
דרכי הנשימה העליונות כוללות את האף, הסינוסים, הלוע והגרון. לרב, נוטות דרכי הנשימה העליונות להזדהם על ידי וירוסים וחיידקים הנשאפים אליהן.
מחלות זהומיות של דרכי הנשימה העליונות נפוצות במיוחד במהלך חודשי החורף, וההשערה היא שהגורם לכך הינו צפיפות האנשים במקומות סגורים יחד עם אוורור מופחת ולאו דוקא הקור. הוירוסים והחיידקים שגורמים לתחלואות דרכי הנשימה עוברים שינויים רבים ולכן ניתן לחלות במחלות של דרכי הנשימה אפילו מספר פעמים בשנה. הפתוגנים (אותם וירוסים וחיידקים מחוללי המחלה) מועברים מאדם לאדם באמצעות טיפות הנישאות באויר וכן במגע ישיר עם אדם חולה.
זיהומים בדרכי הנשימה העליונות יכולים להיות חיידקים או וירוסים. הטיפול המתאים תלוי בגורם המחלה- במקרה ומדובר בזיהום חיידקי, ניתן לטפל באמצעות אנטיביוטיקה ולמנוע סיבוכים אפשריים של המחלה. אנטיביוטיקה אינה יעילה עבור מחלות הנגרמות מוירוסים.
המוכרת מבין מחלות דרכי הנשימה העליונות היא ההצטננות (Common cold). מחלות נוספות המזהמות את דרכי הנשימה העליונות כוללות דלקות גרון, ברונכיטיס אקוטי, סינוסיטיס, טרכיאוברונכיטיס ועוד.

זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות

דרכי הנשימה התחתונות כוללות את קנה הנשימה ורקמות הריאות (הסמפונות וסמפונונים). חיידקים ווירוסים עלולים להגיע אל הריאות לאחר שנשאפו ועברו את דרכי הנשימה העליונות.
זיהומי ריאות נחשבים נפוצים ביותר. באנשים בריאים בדרך כלל, עשויים זיהומי הריאות לחלוף תוך מספר ימים עם טיפול מתאים. מאידך, אצל אוכלוסיות בסיכון כגון קשישים, תינוקות ואנשים הסובלים מתפקוד ירוד של המערכת החיסונית, יכולים זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות להיות אף מסכני חיים.
התסמינים העיקריים של דלקת ריאות הם עלייה של חום, שיעול ליחתי וקוצר נשימה. לעיתים יכולים להופיע צפצופים ותסמינים נוספים. במידה וקיים מאמץ נשימתי, ייתכן ויידרש אשפוז לצורך הטיפול. אבחנה של דלקת ריאות מחייבת ביצוע צילום חזה.
זיהומים נוספים בדרכי הנשימה התחתונות כוללים את מחלת השחפת, PCP, RSV בעיקר בתינוקות ועוד.

אבחון זיהומים בדרכי הנשימה
זיהום בדרכי הנשימה יכול לנוע בין מחלה קלה החולפת בתוך מספר ימים, ועד למצבים בהם חלו סיבוכים והמחלה הופכת מסוכנת. טיפול יעיל ומתאים במחלה דורש אבחנה של גורם המחלה.באבחנת זיהום בדרכי הנשימה מבצעים מספר בדיקות, על פי מצב המטופל:
• בדיקה גופנית – בדיקה זו כוללת האזנה לריאות ולעיתים גם טכניקת ניקוש שמטרתה לבדוק תפקודי סרעפות, פרמיטוס וכן בדיקות נוספות.
• בדיקות דם – מטרתן העיקרית לברר האם קיים תהליך זיהומי בגוף. במקרים חריגים בהם יש חשד לזיהום בדם, לוקחים גם תרביות דם למטרת האבחנה.
• בדיקות הדמיה – במקרים מסוימים של זיהום בדרכי הנשימה מבצעים צילום חזה, המאפשר לאבחן את נוכחות הזיהום ולהבדיל האם הוא חיידקי או נגיפי. במקרים שונים, מבצעים גם בדיקת CT על מנת להגיע לאבחנה טובה יותר.
• משטח גרון (תרבית גרון) – על מנת להבין מהו המזהם בו יש לטפל, לוקחים דגימה של הליחה בגרון ומגדלים אותה בתרבית במטרה לבדוק מה הוא הגורם המזהם.
• ברונכוסקופיה – בדיקה המאבחנת מחלות בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות, המאפשרת לקחת ביופסיה מהרקמות במידת הצורך.

טיפולים ותרופות

הטיפול במחלות הזיהומיות הוא בראש ובראשונה מנוחה, המאפשרת לחולה להתמודד עם המחלה, על אף שלא הוכח שמנוחה מקצרת את משך המחלה. שתיה מרובה חיונית על מנת להקטין את הצמיגות של ההפרשות ולמנוע התייבשות.
במחלות זיהומיות בהן הפתוגן הוא חיידק, יינתן טיפול אנטיביוטי.
חשוב להקפיד לקחת את הטיפול במלואו כפי שנרשם על ידי הרופא, שכן הפסקת הטיפול מבעוד מועד עלולה לגרום לחזרתה של המחלה ואף להעלות את הסיכון של החיידקים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה.
קיימים גם טיפולים סימפטומטים המאפשרים הורדת חום, שיכוך כאבים, הפחתת הגודש באף, והרחבת הסימפונות.
שימוש במכשיר אדים אף הוא עשוי לסייע לנשימה ולהפחתת כאבי הגרון.

מניעה

המניעה היא פשוטה וכוללת בעיקרה שמירה על היגיינה, שטיפת ידיים מרובה, בידוד של ילדים או אנשים חולים משאר בני המפשחה. מומלץ לשמור על אוורור הולם של החדר, במיוחד במקומות צפופים. כנגד חלק מהמחלות קיימים חיסונים חלקם נמצאים בשגרת החיסונים בישראל ומספיק להתחסן כנגדם כמקובל במערכת הבריאות.

 

magnifiercrosschevron-down