מהי התסמונת המטבולית ומדוע כל כך חשוב לטפל בה?

מהם התסמינים המרכיבים את התסמונת המטבולית, מדוע התסמונת המטבולית מעלה את הסיכון למחלות מסכנות חיים, כיצד מאבחנים אותה ואיך ומטפלים בה?

התסמונת המטבולית, הנקראת גם סינדרום היא אוסף של גורמי סיכון אשר לכל אחד מהם תרומה לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם ולסוכרת מסוג 2. ארבעת גורמי הסיכון של התסמונת הם: השמנה ביטנית, פרופיל שומני דם לקוי, רמת סוכר גבוהה ויתר לחץ דם.

בישראל, כמחצית מהאוכלוסייה שסובלת מהשמנת יתר, סובלת גם מהתסמונת המטבולית. שכיחותה של התסמונת עלתה מאוד בשנים האחרונות בעולם, במקביל להשמנת יתר, והיא עלולה להופיע כבר בגילאים מוקדמים יחסית.

כיצד מאבחנים את התסמונת המטבולית?

כדי לאבחן את התסמונת המטבולית צריכים להתקיים 3 מתוך 4 מהמאפיינים:

  • השמנה ביטנית המשפיעה על היקף מותניים גבוה מהמומלץ.
  • דיסליפידמיה (הפרעה בשומני הדם).
  • לחץ דם גבוה מ- 85/130.
  • רמת סוכר בצום גבוהה מהנורמה, שעדיין אינה מוגדרת כסוכרת.

מהם הסיבות והגורמים להיווצרות התסמונת המטבולית? 

ישנם לא מעט סיבות וגורמים, חלקם קשורים באורח חיים והתנהגות, בהם:

  • עודף משקל, השמנה ותזונה עתירת פחמימות.
  • חוסר פעילות גופנית ואורח חיים יושבני.
  • עישון.

חלק מגורמי הסיכון אינם ניתנים לשינוי, בהם:

  • גיל – קיימת עלייה משמעותית בתסמונת עם הגיל, בגברים ובנשים כאחד.
  • נטייה גנטית- במיוחד לסוכרת.

מה הקשר בין התסמונת המטבולית לתנגודת לאינסולין?

קיימת גישה רפואית המתייחסת לתנגודת לאינסולין כאל גורם הסיכון העיקרי לתסמונת המטבולית.

תנגודת לאינסולין (או עמידות לאינסולין)  היא מצב בו תאי הגוף מגיבים ביעילות מופחתת לאינסולין,  כך שהסוכר שבדם אינו נכנס בצורה יעילה לתאי הגוף  והלבלב מייצר עוד ועוד אינסולין כדי להתגבר על העמידות. עם הזמן, נוצרות רמות גבוהות של סוכר בדם עד כדי התפתחות סוכרת.

איך מטפלים בתסמונת המטבולית?

המלצות הטיפול לאנשים עם התסמונת המטאבולית הן מעקב רפואי על ידי רופא או דיאטנית. כמו כן, שינוי אורחות החיים: ירידה במשקל, הפחתת הכמות הקלוריות היומית ופעילות גופנית וכן טיפול תרופתי לגורמי הסיכון של התסמונת טיפול ביל"ד, טיפול בהיפרכולסטרולמיה, וטיפול בערכי הסוכר הגבוהים.