מחלות מין זיהומיות

מהן מחלות מין זיהומיות? עד כמה הן נפוצות? כיצד ניתן להתגונן בפני הדבקה?

 

זיהומים במערכת הרבייה (RTIs – Reproductive Tract Infection) וזיהומים המועברים במגע מיני (STIs- Sexually Transmitted Infections) באים לידי ביטוי בעיקר באברי המין ונחשבים לגורמי התחלואה הנפוצים בעולם.
ללא טיפול, זיהומים במערכת המין עלולים לגרום לכאב ואי נוחות וולסיבוכים ותחלואה ארוכת שנים בגברים ונשים כאחד. אצל נשים, למשל, יכול להופיע סיבוך של דלקת האגן הגורמת לכאבים כרונים באגן, פגיעה בפוריות ועלולה לפגוע בעובר אצל נשים הרות.
 
ניתן לחלק את מחלות המין הזיהומיות (RTI ו-STI) לשלוש קבוצות עיקריות:
• מחלות מין זיהומיות המועברות במגע מיני – מחלות אלה מועברות בין בני זוג בעת קיום מגע מיני מכל סוג שהוא- ואגינלי, אנאלי או אוראלי. אפילו מגע חד פעמי עלול לגרום להעברה של מחלת מין זיהומית. הסכנה להתפשטות המחלה עולה כאשר החולים מחליפים בני זוג לעיתים תדירות ולא נוקטים באמצעי זהירות כגון שימוש בקונדום.
בין המחלות המועברות במגע מיני ישנן כאלה המועברות על ידי טפילים, לדוגמא; כיני ערווה וטריכונומס. במחלות אלה ניתן לטפל באמצעות תרופות המצויות בבתי המרקחת גם ללא מרשם רופא. ישנן מחלות המועברות באמצעות חיידקים כגון כלמידיה, זיבה (גונוריאה), עגבת (סיפיליס), אשר הטיפול בהן הוא באמצעות אנטיביוטיקה. הקבוצה האחרונה הינן מחלות ויראליות המועברות המגע מיני כמו HIV, הרפס דומיהן. מחלות המין הויראליות אינן חולפות, אלא נשארות בגוף. קיימים טיפולים תומכים לכל מחלה, המסייעים בשליטה במחלה ומאפשרים חיים מלאים וארוכים.
• זיהומים אנדוגניים (ממקור פנימי) – נגרמים כתוצאה מהתרבות של חיידקים הנמצאים באיברי הרבייה הנשיים באופן טבעי. זיהומים אלה אינם מועברים במגע מיני. דוגמאות לזיהומים כאלה כוללים את פטריית הקנדידה ואת זיהום הואגינוזיס.
• זיהומים יאטרוגניים – נובעים כתוצאה מהליכים רפואיים המבוצעים במערכת המין, למשל; לידה, הפלות וגרידות, התקן תוך רחמי ופרוצדורות גניקלוגיות אחרות אצל נשים. אצל גברים, בדיקה קולונסקופית בתנאים לא סטרילים למשל.
לעיתים קרובות מחלות זיהומיות במערכת המין לא מאובחנות עד לשלבים מתקדמים, בהם מופיעים סיבוכים. הדבר נובע מכך כי מרבית האנשים הנושאים את הזיהומים אינם חשים בסימפטומים כלל, או שאינם מקשרים בין הסימפטומים לבין הזיהום. אלו שכבר חושדים שנדבקו בזיהום, במיוחד בכאלה המועברים במגע מיני (STI ) לעיתים קרובות לא ינסו לקבל טיפול, משום שהם לא מודעים לסיבוכים החמורים האפשריים, משום שהם נבוכים, מפחדים מהסטיגמה החברתית ולעיתים חסרה הנגישות לטיפול המתאים.
כחלק מתכנית כוללת של משרד הבריאות להורדת שיעורי התחלואה במחלות מין ולמען הגברת מודעות הציבור לסכנה בהידבקות במחלות אלה, הקים משרד הבריאות מרפאות ייעודיות לטיפול במחלות המועברות ביחסי מין והן משרתות אוכלוסיות המוגדרות בסיכון גבוה וכן לאנשים המתביישים לקבל שירות אצל הרופא המטפל הקבוע שלהם.

 

סימנים העשויים להעיד על מחלת מין
הופעת סימן אחד או יותר מהסימנים הבאים עלול לרמז על מחלת מין:
• הפרשה לא רגילה מהנרתיק או הפין
• הרגשת צריבה במתן שתן
• גרוד או פצעים באזור אברי המין או פי הטבעת
• פצעים ללא כאב באזור אברי המין או פי הטבעת
הופעת סימנים אלה אינה בהכרח סימן למחלת מין, ובכל מקרה מומלצת בדיקה רפואית.