מג"ר זבולון תומר, מייסד אוניפארם, זכה בפרס התעשייה

בטקס חגיגי רב משתתפים בנוכחות נשיא המדינה, רובי ריבלין, הוכרזו הזוכים בפרס התעשייה של 2015 מטעם התאחדות התעשיינים.

בין הזוכים היה מג"ר זבולון תומר, מייסד חברת אוניפארם.

בין נימוקי השופטים להענקת הפרס: "תחת הנהגתו של זבולון, צמחה אוניפארם מחברה קטנה, לאחת מחברות התרופות הגנריות הגדולות בישראל וספקית תרופות למאות אלפי אזרחים ישראלים. כל זאת בנועם הליכות וברוח טובה. כמו-כן, זבולון היה מבין מקימי ארגון הרוקחות בישראל והקדיש רבות מזמנו לקידום ענף הפרמצבטיקה בישראל ותחום הפטנטים. זאת לצד תרומות לארגונים ועמותות לרווחת האוכלוסייה. זבולון זכה בעיטורים רבים ביניהם פרס החברה הישראלית לכימיה ואות המופת של ארגון הרוקחות. בשל כל אלו, ראוי זבולון לפרס המכובד".

יחד עם זבולון זכו בפרס גם: מנכ"ל "תרמוקיר", אלי כהן , מנכ"ל "תנובה", אריק שור, מנכ"ל "SCD", ברוך גליק ומנכ"ל "שטיבל בע"מ טחנות קמח", ברוך תורג'מן

קרא עוד

סגור

תרופה למכה: הדוקטור לרוקחות ששבר את המונופול של ענקית התרופות לחולי לב

רפואה טובה נמדדת בהיצע של טיפולים יעילים ובטוחים וזמינים לכל כיס.
כדי להבטיח רפואה טובה, התעשייה האינובטיבית פועלת יחד עם התעשייה הגנרית, משלימים אחת את השנייה, האחת מפתחת תרופות אינובטיביות אשר מקדמות את הרפואה, והשנייה , התעשייה הגנרית, דואגת לזמינות של תרופות איכותיות ומתקדמות במחיר אטרקטיבי.
מה קורה כאשר החברות הבנ"יל מנסות להעריך את הבלעדיות ולא בצדק, אנחנו חברת אוניפארם, דואגים להיות שומר הסף, להילחם וגם לנצח.
בסרט זה של ערוץ 10 ניתן לראות את הקשר בין עלות תרופות לזמינות שלהם ואת התרומה הקטנה/גדולה שלנו להנגשת תרופות

קרא עוד

סגור

פרס GENERIC BULLETIN 2016 לחברת אוניפארם

השבועון המוביל בעולם בתחום  הגנריקה GENERIC BULLITIEN מחלק אחת לשנה פרסים לחברות גנריות מצטיינות בטקס מיוחד.
השנה, באוקטובר  , 2016 זכתה חברת אוניפארם לפרס PATENT LITIGATION OF THE YEAR על זכייתה בתביעה נגד חברת SANOFI.
התביעה עסקה בכך שחברת SANOFI עיכבה תחרות גנרית לתכשיר (PLAVIX (CLOPIDOGREL  בשיטות של ניצול לרעה של מערכת הפטנטים ועבירה על חוק ההגבלים העסקיים.
השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי – מחוז מרכז – פסק שתביעתה של אוניפארם מוצדקת.
הפרס ניתן בברצלונה באוקטובר 2016 בטקס מפואר שנערך בצמוד לתערוכת החומרי גלם לתרופות הגדולה בעולם ה CPHI

קרא עוד

סגור

להגביל את המונופול של חברות התרופות

רון תומר | 14.06.2016, דה מרקר

חוק הפטנטים, שבבסיסו הרצון לעודד המצאות ופיתוח, נהפך עם השנים גם לכלי אסטרטגי למניעת תחרות מצד חברות תרופות גנריות מתחרות, שמטרתן לייצר תחליפים זהים וזולים יותר לאותן התרופות. מחירי התרופות בישראל ובעולם מטפסים למעלה, במיוחד כשמדובר בתרופות למחלות קשות כגון סרטן לסוגיו, דלקת כבד (הפטיטיס) ואיידס. הדבר יוצר מצוקה קשה בקרב החולים, ומכביד על תקציבי קופות החולים והממשלה.

התמחור הגבוה של התרופות מתאפשר, על פי רוב, בגלל המונופול המושג בעיקרו באמצעות חוק הפטנטים. חוק חשוב זה, שבבסיסו הרצון לעודד המצאות ופיתוח, נהפך עם השנים גם לכלי אסטרטגי למניעת תחרות מצד חברות תרופות גנריות מתחרות, שמטרתן לייצר תחליפים זהים וזולים יותר לאותן התרופות. הפחתת מחירי התרופות גם מאפשרת לאוכלוסיות רחבות יותר לקבל תרופות, שעד אז לא היו בהישג ידם.

על כן על הממשלה לדחות את הדרישה הנוכחית של החברות הרב־לאומיות להגנה על פטנטים וזכויות קניין רוחני. עליה לצמצם את המונופול למשך זמן סביר שעדיין ייתן לחברות רווחים גדולים אך לא מוגזמים. סיום המונופול יאפשר השקת תחליפים גנריים זולים יותר, שיחסכו כספים רבים לקופה הציבורית ויאפשרו נגישות לתרופות חשובות אלה לציבור חולים רחב יותר. בטוחני כי גישתו של שר הבריאות יעקב ליצמן, העושה לילות כימים להרחבת סל התרופות והנגשת תרופות מצילות חיים לציבור הרחב, תישמר גם כאן ותסכל את מזימת הארכת המונופול על חשבון הציבור.

מדינת ישראל משמשת כבר כיום מרכז פיתוח וייצור תרופות מוביל, בין השאר בזכות חברת טבע, שהיא ספקית המרשמים הגדולה בארה"ב ומייצאת תרופות למדינות רבות בעולם. חברות ההיי־טק הראו כי ניתן וכדאי להקים תעשייה בינלאומית בישראל, גם בלי העמסת מחירים מונופוליסטים על חשבון הציבור לפרקי זמן לא סבירים. אין סיבה שחברות התרופות הרב־לאומיות ידרשו תמריצים נוספים ככלל, ובפרט עוד לפני שיבססו פעילות תעשייתית שכזאת כאן.

והמונופול? על ממשלת ישראל לוודא שתקופתו תהיה סבירה, אולם לא ארוכה מדי, למען בריאות אזרחי ישראל.

קרא עוד

סגור

תרופות גנריות: זירוז שווה חיסכון

גיל תומר | 27.08.2015, ישראל היום

 היקף שוק התרופות בישראל הוא יותר מ־6 מיליארד שקלים בשנה, וההוצאה על בריאות בכלל ועל תרופות בפרט צפויה לעלות עם השנים. הסיבות ידועות: הזדקנות האוכלוסייה בשל תוחלת החיים שהולכת ועולה – בזכות הרפואה המצוינת הקיימת בישראל.

כללית, מחירן של תרופות לצרכן גבוה בשל עלויות הפיתוח הגבוהות שלהן. התמחור הגבוה מתאפשר עקב קיומו של מונופול בדמות פטנטים, שמוחזקים בידי החברות שפיתחו את התרופות הללו. המחירים הגבוהים שבהם נמכרות התרופות בתחילת דרכן בשוק מאפשרים למונופולים המחזיקים בפטנטים לצבור רווחים, אשר יהיו החזרים על השקעתם ההתחלתית.

הבעיה היא שהמחירים הגבוהים מגבילים את השימוש בתרופות החדישות ומאלצים את הרופאים לטפל בחלק מהמטופלים בתרופות מדור ישן יותר, שעשויות להיות פחות יעילות ו/או בטוחות. על הבעיה הזאת באות לענות התרופות הגנריות. אלא שעקב מחסור בתקנים ועומס באגף הרוקחות שבמשרד הבריאות, משך בדיקתה של תרופה לצורך אישורה לרישום התארך לאחרונה ביותר מ־50 אחוזים. העיכוב הזה גורם להפסדים ניכרים דווקא לצרכן התרופות – האזרח הפשוט.

ונסביר: נקודת המפנה במחזור חייה של תרופה חדשה הוא מועד פתיחת התרופה לתחרות. דהיינו, עם פקיעת הפטנטים המגינים עליה – ולאחר אישור שיווקן של תרופות גנריות מקבילות לה. נקודת זמן זו ידועה: תוקף פטנט הוא 20 שנה.

ואף שיש דוגמאות רבות של חברות בינלאומיות, שעושות כל שביכולתן כדי לדחות את מועד פקיעת המונופול על התרופה שלהן, מועד זה בסופו של דבר מגיע, ועימו השינוי הגדול של שימוש נכון יותר בתרופה, ובמחירים נמוכים יותר משמעותית.

בד בבד, שוק התרופות הוא שוק שבו הרגולציה היא מהמחמירות ביותר. פתיחת השוק לתחרות תלויה גם במתן אישור שיווק מצד משרד הבריאות. אי אפשר לשווק תרופה, מקורית או גנרית, עד לאחר שמשרד הבריאות בדק לעומק את תיק הרישום שלה והחליט כי היא יעילה ובטוחה לשימוש.

משרד הבריאות בישראל שידרג בשנים האחרונות את יכולתו ויישר קו עם רגולטורים אחרים בארה"ב ובאירופה, הן מבחינת מקצועיותו והן מבחינת התנהלותו. עם זאת, בחודשים האחרונים, כאמור, בשל מחסור בתקנים ועומס, נגרמו איחורים בהשקתן של תרופות.

במקרה של תרופות גנריות הדבר מוביל לעיכוב בפתיחת השוק לתחרות ולמחיר גבוה של תרופות למשך זמן ארוך יותר. את המחירים הגבוהים ישלמו הצרכנים פעמיים – פעם אחת בהשתתפות הגבוהה יותר במחיר התרופה, ופעם אחרת בגירעונות הגדלים והולכים של קופות החולים, שמכוסים על ידי המסים של כולנו.

בעוד תרופות המקור החדשות נהנות מלובי חזק לצורך זירוז רישומן עקב הכללתן בסל התרופות, רישומן של התרופות הגנריות מתעכב. כך הציבור יכול לקבל תרופות חדשות וטובות רק במחירים גבוהים, המגבילים, בדרך הטבע, את השימוש בהן, ואילו הנגישות לאופציה הזולה יותר – התרופה הגנרית, מתעכבת.

תרופות גנריות, מעבר לחיסכון הישיר במחיר, מאפשרות לצוות הרפואי לטפל בצורה טובה יותר במטופליו, ללא מגבלות ביורוקרטיות ובאופן חף משיקולים כלכליים. הטיפול הנכון גורם גם לחיסכון עקיף במניעה של תחלואה ותמותה. חיסכון עקיף נוסף הוא העובדה שהשקתן של תרופות גנריות מפנה תקציבים למימון טיפולים תרופתיים וטיפולים כירורגיים יקרים.

ביוני האחרון משרד הבריאות הפחית את מחירן של תרופות באופן רוחבי. סגן שר הבריאות בירך על ההחלטה. אולם משרד הבריאות צריך לתת את הכלים להפחתה של מחירי תרופות גם באמצעות אי־עיכובה של תחרות בריאה מסיבות של רגולציה איטית, באמצעות העלאת כמות התקנים.

הכותב הוא סמנכ"ל אוניפארם וחבר הנהלת ענף התרופות בהתאחדות התעשיינים

קרא עוד

סגור

אין מה להתגאות בגבינות מיובאות

גיל תומר | 10.07.2016, דה מרקר

על השלט היה כתוב "גבינות מיובאות" – אבל בין השורות קראתי "פה מעודדים אבטלה", ו"אצלנו לא חשובה הכלכלה"

"גבינות מיובאות", נכתב בשלט המואר מחוץ למכולת בתל אביב. "גבינות מיובאות", חזר והדגיש השלט בגאווה, כדי שאחרון הולכי הרגל והנוסעים במכוניות יידע ויזכור: פה לא מוכרים סתם גבינות, אלא גבינות מיובאות. בעל המכולת לא חשב לכתוב בשלט כי הוא מוכר גבינות איכותיות או גבינות גורמה, אלא דווקא מצא לנכון להתייחס למקום ייצורן כמאפיין הפרסומי־שיווקי.

השלט תפס את עיני, ובטני התהפכה. עד לאותו רגע חשבתי כי ההתהדרות בתוצרת חוץ כבר נעלמה מארצנו ומהעידן שבו אנחנו חיים, שחלפו שנות ה-80 שבהן לא ניתן היה להשיג פה רבים ממנעמי העולם, ובטח שלא ייצרו את המוצרים הללו בישראל. אלה היו ימים שבהם כל נסיעה של קרוב משפחה לחו"ל לוותה ברשימת קניות של מוצרים שאי־אפשר היה להשיג פה: נעלי ריבוק, קוביות לגו ועוד. כל מי שנסע לחו"ל התענג על הטעמים שיש רק מעבר לים, כמו מקדונלד'ס ו-KFC.

אבל מאז עברנו כברת דרך ארוכה. העולם נעשה קטן וסחורות משונעות בין היבשות בקלות. החרם הערבי גווע ומותגים בינלאומיים נכנסו לישראל. המהפכה התעשייתית־יצרנית לא פסחה עלינו, והקמנו תעשייה לתפארת, עם מיטב הטכנולוגיות, תוך ניצול המוח היהודי המבריק. לראיה, כיום אנחנו מייצאים סחורות ורעיונות.

גם בתחום הגבינות עשו המחלבות בישראל כברת דרך ארוכה. ניתן להשיג כמעט כל סוג של גבינה מתוצרת הארץ ובאיכות שאינה נופלת מאותן "מיובאות", כולל גבינות בוטיק מובחרות. גם בתחום היין השתפרנו מאוד, והיקבים הישראליים יוצאים כל שנה עם תוצרת מופלאה המבוססת על ענבים מקומיים.

יש כמובן מקום גם ליבוא. לעתים עדיף לרכוש מוצר מיובא אם מחירו נמוך בהרבה מזה של מוצר מקביל המיוצר בישראל, או אם טעמו אכן ייחודי ועדיף בעינינו על התוצרת הישראלית. אבל לשווק סחורה מיובאת ולהציג זאת כיתרון הם התנהגות פסולה, שמוטב כי לא תרים ראש פעם נוספת במחוזותינו.

בעוד שרוב העוברים ושבים ראו ודאי בשלט את הכיתוב "גבינות מיובאות", אני ראיתי את מה שלא היה כתוב בשלט אבל השתמע מתוכנו: "פה מעודדים אבטלה", "אצלנו לא חשובה הכלכלה", או "שהאחרון יכבה את האור".

תעשייה היא דבר גדול שנבנה לאט. היא צריכה תמיכה של מוסדות ממשלתיים, בדיוק כמו מדינות, כדי שלא תהיה נחותה בבואה להתחרות עם תוצרת חוץ. תעשייה צריכה תעשיינים "משוגעים לדבר", שלמרות כל הקושי והאי־בהירות באזורנו ימשיכו להשקיע בישראל את הסכומים העצומים הדרושים כדי לבנות מפעלים.

יותר מכל, תעשייה צריכה ציבור צרכנים שיודע להעריך את תוצרתה. מעבר להנאה שהוא מקבל מהמוצר, הוא גם תורם באופן עקיף לכלכלה ולחוסנה של המדינה. בנוסף, הצרכן דואג למקום העבודה שלו ושל שכנו, ותורם לכך שנטל המסים על האזרחים יהיה קטן יותר.

התמיכה של הצרכנים בתעשייה הישראלית תושג דרך חינוך, אבל גם דרך העברת מסר לבעלי עסקים על ידי צרכנים מודעים, שמבינים כי תוצרת הארץ היא הדבר הנכון והיא מה שהציבור הישראלי רוצה. זה דבר שיש להתגאות בו. אם מסעדה אינה מחזיקה יינות ישראליים, סועד ישראלי מודע צריך להעיר לבעל המסעדה על כך, כפי שאני עושה. וכעת אני נכנס לדבר עם בעל המכולת.

הכותב הוא תעשיין, מבעלי חברת התרופות אוניפארם

קרא עוד

סגור

אילו תרופות רוכשים הרוקחים?

גיל תומר | 01.10.14, הארץ

התרופה הגנרית משפיעה על הגוף בדומה לתרופת המקור, ואף זולה יותר בעשרות אחוזים. עם זאת הציבור הרחב עדיין ניגש אליה בחשש ועל אנשי מקצועות הרפואה להרגיעו.

תרופות גנריות פורצות לחיינו ביום בהיר אחד כאשר פג הפטנט על תרופת המקור, ובמועד זה מתאפשרת פתיחת השוק של התרופה לתחרות. תרופה גנרית נראית אולי אחרת – צבעה שונה (בשל שיקולים מסחריים), שמה שונה וגודל האריזה אחר, אבל השפעתה על גוף האדם זהה לתרופת המקור. החומר הפעיל בתרופה הגנרית ובתרופת המקור זהה וניסויים אשר מתבצעים בתרופה הגנרית מבטיחים שהשפעתה ואיכותה יהיו זהות לתרופת המקור. עם פתיחת השוק של התרופה לתחרות מחירה צונח בעשרות אחוזים. כך, הרופא משוחרר ממגבלות תקציב המונעות ממנו לבחור בטיפול התרופתי המתאים ביותר והוא יכול לדבוק באמת המדעית והקלינית שלו. כך לדוגמה, פתיחת שוק התרופות להורדת כולסטרול – באמצעות יציאתן של תרופות גנריות לשוק – הפכה אותן לנגישות יותר  ואפשרה להרחיב את טווח הכולסטרול הדורש טיפול. לאחרונה גם תחום הטיפול באין-אונות נפתח לתחרות וכתוצאה מכך ירדו מחירי התרופות הללו והטיפול באין-אונות הפך זמין יותר. במקרה זה הגבירה התחרות אף את בטיחות הטיפול שכן היא צמצמה את רכישת התרופות המזויפות הנפוצות בתחום זה. תרופה גנרית יוצאת לשוק לאחר תהליך פיתוח שנמשך כמה שנים, הבוחן את האיכות הפרמצבטית שלה בסטנדרטים עולמיים עדכניים ובודק את היעילות והבטיחות שלה. זאת בין השאר באמצעות ניסויים בבני אדם הבודקים את קצב שחרור התרופה בגוף בהשוואה לתרופת המקור. זהות השחרור מבטיחה כי התרופה הגנרית יעילה ובטוחה בדומה לתרופת המקור ולמעשה אין ביניהן הבדלים קליניים. עם זאת, פתיחת השוק לתחרות והמגוון המוצע לרופא ולמטופל יוצרים לעתים דילמה: האם להמשיך לרשום ולרכוש את המותג הידוע והמוכר שעליו אנחנו סומכים או את המוצר החלופי והחדש? מחקר שפרסמה לאחרונה הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב (NBER) בדק את הנאמנות למותג של אנשי מקצוע שונים, כגון: שפים, רופאים, אחים ורוקחים, ושל הציבור הרחב. נאמנות זו נמדדה בפרמטר ה"נכונות לשלם" (willingness to pay): כמה איש המקצוע או הצרכן מוכן לשלם יותר בעבור מוצר בריאות או תרופה ממותגים. נמצא כי מבין כלל האוכלוסיות שנבחנו, לרופאים, לאחים ולרוקחים נאמנות נמוכה משמעותית בהשוואה לציבור הרחב למותג של תרופה וכמעט בכל המקרים יעדיפו כזו שמחירה נמוך יותר. כפי הנראה אוכלוסייה זאת יותר מודעת לכך שניתן לקבל את אותן איכות ויעילות בתכשירים יקרים פחות. תוצאות המחקר מחדדות מצד אחד את סוגיית הזהות בין תרופות מותג לתרופות חליפיות, אך מצד שני מדגישות את הצורך בחינוך הציבור הרחב בכל הנוגע לבחירה מושכלת וחסכנית של מוצרי בריאות ותרופות. אנשי מקצועות הרפואה בטוחים בזהות התרופות ולכן ככל הנראה יסכימו ליטול בעצמם תרופות חליפיות. את אותה מידת ביטחון יש לטעת גם בציבור הרחב. הדרך לאפשר מעבר חלק וקל מתרופת מקור לתרופה גנרית באותה נקודת זמן מיוחדת של פתיחת השוק לתחרות היא באמצעות הסבר שיעניקו אנשי מקצועות הרפואה כגון רופאים, רוקחים ואחים למטופליהם והרגעת חששם מפני החלופה. כך ייטעו בצרכנים את הביטחון בתרופות גנריות ויעלו למודעות את יעילותן ואיכותן. בנוסף, השימוש בתרופות גנריות עשוי להוביל לחיסכון של מיליוני שקלים במערכת הבריאות, מיליונים שאפשר יהיה להשקיע בתחומי רפואה אחרים שזקוקים לכך כגון טכנולוגיות יקרות שעדיין מוגנות בפטנט, ולתרום לרפואה טובה יותר. ד"ר גיל תומר הוא רוקח, סמנכ"ל חברת התרופות הגנריות אוניפארם וחבר בהנהלת ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים.

קרא עוד

סגור