אלצהיימר

אלצהיימר נחשבת היום למחלה הנפוצה ביותר הגורמת להופעת דמנציה, כלומר ירידה בתפקוד וביכולות הקוגניטיביות של בני אדם. כיצד מתבטאת המחלה? איך מטפלים בה?

מחלת אלצהיימר גורמת להרס מתמשך של תאי מוח באזורים עילאיים האחראים על תפקודים קוגנטיבים גבוהים (חשיבה, זיכרון, הסקת מסקנות ועוד). הופעת המחלה גורמת גם לשינויים אישיותיים ועל כן, מקשה את התפקוד היומיומי ופוגעת באיכות החיים של החולה ומשפחתו.
מחלת האלצהיימר היא מחלה חשוכת מרפא משום שתאי המוח שנהרסים אינם מסוגלים לחדש את עצמם. המחלה נוטה לרב להופיע בגילאים מבוגרים יותר, בעיקר מעל גיל 60. רק כ- 10% מהחולים יפתחו אלצהיימר לפני גיל זה.

 

כיצד מתבטאת המחלה?
בדרך כלל, הביטוי הראשוני לאלצהיימר הוא פגיעה בזיכרון לטווח קצר. אובדן הזיכרון מחמיר עם השנים וגורם גם להתדרדרות קוגניטיבית: הפרעות שפתיות, כגון קושי לזכור שמות אנשים מוכרים וקושי ביכולת להשלים משפטים, קשיים בהבנה, אובדן יכולת קריאה, קושי בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות, קושי בהתמצאות המרחבית ועוד.
במקרים רבים, הפגיעה הקוגניטיבית תלווה גם בליקויים התנהגותיים –אישיותיים, כגון אגרסיביות, דיכאון, תפישת מציאות ושיפוט לקויים, חרדות, האשמות שווא, הזיות ועוד.
בשלבים המתקדמים של המחלה קיימת פגיעה גופנית, עד כדי ריתוק למיטה.

 

איך מטפלים באלצהיימר?
מאחר שאלצהיימר הנה מחלה פרוגרסיבית, טיפול תרופתי עשוי להקל על תסמינים ולהאט את הידרדרות החולה. טיפול מסור ותמיכה הנם (במרבית המקרים) העזרה הטובה ביותר שניתן להעניק לחולה אלצהיימר.