איך מטפלים בסכיזופרניה?

תרופות, סיוע פסיכולוגי-סוציאלי, שיקום- הטיפול בסכיזופרניה מערב מספר תחומים במטרה לסייע לחולים לחזור לתפקוד מלא.

 

תסמיני מחלת הסכיזורפניה, הכוללים הפרעה בתפיסת המציאות, מחשבות שוא, הזיות ועוד, פוגעים לעיתים קרובות בהתנהלות החיים התקינה של החולים. חולים סכיזופרנים מתקשים לשמור על מערכת יחסים זוגית ומשפחתית, ונוטים להתקשות בניהול חיי חברה תקינים ובהשתלבות במעגל העבודה.

טיפול נכון בחולים סכיזופרנים כולל מיגור של תסמיני המחלה באמצעות טיפול תרופתי, וסיוע פסיכולוגי-סוציאלי ושיקומי לשילובם באורח חיים נורמטיבי.

 

כיצד מטפלים בסכיזופרניה?

כאמור, סכיזופרניה היא מחלה כרונית ועל כן הטיפול נדרש גם בתקופות בהן חלה הטבה או שהתסמינים שוככים.

כיום, מרבית פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואחיות שעברו הכשרה מיוחדת במטרה לסייע בתמיכה ובטיפול, תוך שמירה על עצמאות המטופל, ככל שניתן.

הטיפול בסכיזופרניה משלב טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי.

 

מהו הטיפול התרופתי בסכיזופרניה?

בשנת 1952 יצאה לשוק התרופה כלורפרומאזין, שגרמה לשינוי גדול בטיפול בפסיכוזות. ההכרה בתכונותיה האנטי-פסיכוטיות של כלורפרומאזין הייתה מקרית: הנרי לאבוריט, כירורג צרפתי, שם לב כי חולים שלו, שקיבלו את התרופה לקראת פרוצדורות כירורגיות, היו רגועים יותר וסבלו פחות מתסמינים חרדתיים. בהמשך, התברר כי כלורפרומאזין יעילה גם בהפחתת הזיות ומחשבות שוא ובהפחתת התנהגויות תוקפניות. כלורפרומאזין הייתה התרופה האנטי-פסיכוטית הראשונה שיצאה לשוק והייתה לתרופה נפוצה במחלקות פסיכיאטריות בשנים אלה.

לכלורפרומאזין הצטרפו תרופות נוספות המבוססות על מנגנון פעולה דומה – חסימת קולטנים של המוליך העצבי דופמין, ונקראות בשם הכולל אנטי-פסיכוטים מהדור הראשון. תרופות אלה נחשבות יעילות מאוד לטיפול בסכיזופרניה ובפסיכוזות, אך לוקות בתופעות לוואי אופיניות, כשהעיקריות הן: הפרעות תנועה, הפרעות מטבוליות, הפרעות שינה, תופעות לוואי אנטי-כולינרגיות, עלייה בהורמון הפרולקטין ועוד.

תופעות הלוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור הראשון הובילו את תעשיית התרופות לפתח תרופות חדישות יותר שיהיו יעילות, אך עם פחות תופעות לוואי.

בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת יצאו לשוק התרופות האנטי-פסיכוטיות מהדור השני, ואלו נמצאות בשימוש לצד תרופות מהדור הראשון עד היום.

ניתן ליטול את התרופות בבליעה (טבליות) או בהזרקה. גם המינון משתנה ממטופל למטופל – מינון יעיל עבור מטופל אחד יכול להיות בלתי מספיק עבור אחר ועל כן, יש חשיבות להתאמת הטיפול למטופל. בחירה בטיפול הנכון תאפשר התמדה טיפולית לאורך זמן ומניעה של התפרצויות פסיכוטיות נוספות.

ההטבה אינה מיידית ויכולים לחלוף מספר ימים עד שניתן יהיה לראות ירידה ואף היעלמות של תסמיני המחלה, וזאת בהנחה שהמינון אופטימאלי לאורך כל הטיפול, ובעיקר בתחילת הדרך, חשוב ליידע את הצוות בכל שינוי או תופעת לוואי, ולבצע את בדיקות המעקב לפי המלצת הרופא.

סוג נוסף של תופעות לוואי מתבטא בחילוף החומרים (מטבוליזם) ועלול להשפיע על התהוות התסמונת המטבולית.

 

טיפולים שאינם תרופתיים

הטיפול העיקרי בסכיזופרניה מבוסס על תרופות אנטי-פסיכוטיות. פרט לטיפול התרופתי, שילוב של טיפול פסיכו-סוציאלי ושיקום נמצאו יעילים. מאחר  שסכיזופרניה עלולה לפגוע ברוב תחומי התפקוד החשיבתי והחברתי של החולה, במקרים רבים ישולב טיפול משפחתי ולעיתים אף ריפוי בעיסוק. מטרת הטיפולים שאינם תרופתיים היא  לסייע בתפקוד, בהשתלבות חברתית ובמציאת זוגיות ופרנסה. ישנם חולי סכיזופרניה שנזקקים לשיקום ארוך ולעיתים אף לשהייה במסגרות של דיור מותאם או מרכזי שיקום לחולי סכיזופרניה. במקומות אלו זוכה המטופל לליווי ולפיקוח צמודים, הכוללים את המשך הטיפול התרופתי, כמו גם טיפול נפשי, שירותי חונכות והדרכה, דיור מוגן, ליווי תעסוקתי ועוד.