אורח חיים בריא

 

אנשים עם סכיזופרניה סובלים ממחלות רבות יותר ומתים צעירים יותר מאנשים ללא המחלה, גם ללא קשר לטיפול התרופתי. כך למשל, עולה כי גברים ונשים עם סכיזופרניה מתים בממוצע כ-15 ואף 20 שנה מוקדם יותר מאנשים ללא סכיזופרניה.

הסיבות לתמותה המוקדמת רבות, כאשר בראש הרשימה מצויות מחלות הלב הכליליות. למעשה, התקפי לב, שבץ מוחי ומחלת כלי דם פריפרית יחד, גורמים למקרי מוות רבים יותר מהתאבדויות באוכלוסייה זו.

כמחצית מהאנשים עם סכיזופרניה סובלים מהתסמונת המטאבולית. התסמונת המטבולית הינה צבר של גורמי סיכון, בהם השמנה, היפרליפידמיה, יתר לחץ דם ורמות גבוהות של סוכר, המנבאים את הסיכוי למחלות לב וכלי דם. לצד שיעור גבוה של תסמונות מטבוליות, נוטים החולים הסכיזופרנים להתנהל באורח חיים לא מאוזן, אחוז המעשנים בקרב החולים הסכיזופרנים גבוה, התזונה לעיתים קרובות אינה מאוזנת והם נבדקים פחות לרפואה מונעת.

גם לתרופות האנטיפסיכוטיות, המטפלות ביעילות במחלת הסכיזופרניה, עלולות להיות תופעות לוואי של השמנה, פגיעה בפרופיל ליפידים ועוד, המחמירות את התסמונת המטאבולית.

 

איך מפחיתים את הסיכון לתסמונת המטבולית?

הטיפול בתסמונת המטבולית כרוך לרוב בשינוי אורחות החיים: ירידה במשקל, תזונה מאוזנת, הפסקת עישון ופעילות גופנית. במידת הצורך, יינתן טיפול תרופתי להורדת רמת השומנים בדם, להפחתת יתר לחץ דם ולהורדת רמות הסוכר על מנת להפחית את הסיכון של החולה לסבול מסיבוכים קרדיווסקולרים.

גם לבחירת הטיפול האנטיפסיכוטי המתאים יש השפעה- הטיפולים נבדלים האחד מהשני בפרופיל תופעות הלוואי, גם בתופעות המטאבוליות. על כן, יש להתייחס לפרופיל החולה בבחירת הטיפול המתאים.