כל מה שרציתם לדעת על אוסטיאופורוזיס

מהי אוסטאופורוזיס, איך מטפלים ולמי יש נטייה לחלות במחלה?

אוסטיאופורוזיס (מיוונית: אוסטיאו-עצם, פורוזיס-מחוררת) הינה מחלת שלד המתאפיינת בדלדול של העצם. העצם הופכת להיות פחות דחוסה ונותרת בסיכון גבוה לשברים אוסטיאופורוטים.
בניגוד לשבר רגיל בעצמות הגוף, שברים אוסטיאופורוטים עלולים להתרחש גם כתוצאה ממכה קלה, בגלל שבריריותן של עצמות הגוף. האזורים העיקריים בהם מתרחשים שברים אוסטיאופורוטים הם עמוד השדרה המתני, צוואר ירך ובגפיים.

צפיפות העצם משתנה עם הגיל. שיא הצפיפות הינו בגיל 25-30. מגיל 50 לערך אצל נשים (גיל המעבר אצל נשים) וגיל 65 אצל גברים מתחילה ירידה הדרגתית בצפיפות העצם עקב שינויים הורמונאליים. כ-12.5% מהנשים בגילאי 45-64 יסבלו מאוסטאופורוזיס. שיעורי האוסטיאופורוזיס בקרב נשים מעל גיל 65 עולים מעריכים כי עד כ-30% סובלות מהמחלה.
אוסטיאופורוזיס אינה נחלתן של נשים בלבד. בגברים נוטה מחלת האוסטאופורוזיס להתפרץ בגיל מאוחר יותר ואנו נפגוש בעיקר בני 65 ומעלה החולים במחלה.
מגילאים אלה, מומלץ לבצע בדיקת צפיפות עצם לאיתור מוקדם של אוסטיאופורוזיס.

איך מטפלים באוסטיאופורוזיס?

קיימות היום תרופות יעילות להאטת תהליך ההרס של העצם וצמצום שיעורי השברים האוסטיאופורוטיים.

איך בנויה עצם?

מצידה החיצוני נראית העצם יציבה ומוצקה, אך לאורך החיים מתחוללים בה תהליכים של בנייה והרס. שיווי משקל דינאמי מתרחש באופן קבוע בין פעילותם של תאים בוני עצם – אוסטיאובלסטים, ותאים מפרקי עצם – אוסטיאוקלסטים. זאת ועוד, מינראלים כמו סידן וזרחן, ויטמין D והורמון הפארא-תירואיד (PTH), הם גם חלק מהמרכיבים החיוניים ברקמה זו  ויחסי הגומלין בין כל אלה קובעים בין היתר את חוזק העצם או את התרופפותה, בתהליך האוסטיאופורוטי.

בשלושים השנים הראשונות לחיים, נבנית יותר רקמת עצם חדשה מאשר נספגת. בערך בגיל 30, תהליך ספיגת העצם מתחיל להיות משמעותי יותר מתהליך בנייתה והעצם הופכת להיות פגיעה יותר.

לצד הטיפולים התרופתיים, מומלץ לאמץ אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה עשירה בסידן ובויטמין D, הפסקת עישון והימנעות מצריכה מופרזת של אלכוהול. הרגלים אלה, יסייעו במניעה של אוסטיאופורוזיס.